מה הקשר בין הרגישות בויסות החושי של הילד שלך לבין היחסים בינכם?

הנה רצף סיבות שמביאות הורים וילדים, פעם אחרי פעם,

 לויכוחים, ריבים, מאבקים וכעסים שמקשים על היחסים.

אם שאלתם את עצמכם- למה זה תמיד קורה לכם?

למה אתם תמיד מגיעים למקום המתסכל והקשה הזה?

סיכוי גבוה שתוך כדי קריאת המאמר הזה 'יתחברו הנקודות'

זוכרים את המשחק הזה שהיה פעם כשהיינו ילדים "מה במשבצת?" זה משחק שיש בו לוח ריק, אם אני זוכרת נכון, יש בו משהו כמו 16 או 25 משבצות, ומלא קלפים שיש בהם צבעים, צורות, ציורים, ואפילו מרקמים למתקדמים. בדופן אחת שמים קלף עם נתון אחד ובדופן השני מימינו או משמאלו שמים קלף עם נתון שני בנקודת המפגש שלהם על הלוח שמים את הקלף שמחבר את שני הנתונים. למשל, עיגול שחציו אדום וחצי ירוק יהיה במשבצת שמחברת בין שתי משבצות- אדום בדופן אחת וירוק בדופן השניה. משולש ורוד יהיה במשבצת שמחברת ורוד מהדופן הראשונה וצורה של משולש מהדופן השניה. וכך הלאה. מה גאוני במשחק הזה? מה הוא מאפשר לנו כהורים? הוא מחבר נתונים!

למעשה הוא מחבר נתונים (מרחב הגם וגם) עוד לפני שהומצאו הניידים ובטח הפונקציה הזאת בהם מה שאומר שאנחנו יכולים לעשות את זה בעצמנו.

ואיך כל זה קשור לויסות חושי וליחסים עם הילדים?

הורים לילדים עם יותר רגישות בויסות החושי

הורים לילדים עם יותר רגישות בויסות החושי נתקלים הרבה פעמים בבקשה, שלא נאמר דרישה, מצד הילדים שהיא מאוד ספציפית לסיטואציה מסויימת והיא מבחינתם הדבר היחיד-יחיד-יחיד שייתן מענה לרצון שלהם.

למשל יש מאכל אחד שהם רוצים לאכול עכשיו (כדאי שיהיה תמיד בבית…)

או בגד ספציפי שהם רוצים ללבוש (עדיף שלא יצטרך הרבה כביסה…)

או מקום מסויים בסלון בו הם רוצים לשבת עכשיו (מומלץ שיהיה פנוי…)

הורים לילדים עם יותר רגישות בויסות החושי נמצאים לא פעם בחוויה שרק הדבר הספציפי הזה הוא שיכול להוציא מהפלונטר/ התסכול/ הקונפליקט שהם נתקלים בו שוב ושוב. שכל פתרון שהוא לא הספציפי והמדויק הזה יוצר מתיחות ותסכול שמביאים לריב או ויכוח או מאבק ובסוף החוויה שנשארת היא של ויתור או פשרה– בהם תמיד אחד מהצדדים מצמצם או מבטל את עצמו. או שאת כהורה מוותרת על עצמך, על הקול שלך והרצונות שלך- ההוריים והאישיים או שהילד עושה מה שאמרת לו או מתרצה למשהו חלקי. גם אז יכולים לעלות כיווץ פנימי ואשמה כי הפתרון נמצא במרחב של או-או (או שההורה מוותר/ מתפשר או שהילד נאלץ "להסכים"/ "לשתף פעולה") בכל מקרה יש כאן "משיכות חבל" ורק צד אחד מנצח.

הורים לילדים שמחפשים תחושה

אחד המאפיינים של ילדים שמחפשים תחושה הוא הצורך של הילדים לספק לעצמם מענה חושי דרך גרויים חזקים כמו תנועה מרובה (כולל מצבים הפוכים- עמידת ידיים, גלגלון ודומיהם) קולות חזקים, מגע במגוון טקסטורות ועוצמות מגע שונות. הורים לילדים האלה עלולים לקבל הרבה שיחות, אזהרות ושאר פניות מהגננת, מורה, צוות בית הספר כי הילד שלהם מרביץ, צועק כל הזמן, מפריע בשעור מסתובב ובכלל מפריע לסדר והשקט הרצוי.

הורים לילדים עם פחות רגישות בויסות החושי

הורים לילדים עם פחות רגישות בויסות החושי יכולים לשים לב שכל התארגנות של ילדם בבוקר ובערב לוקחת הרבה מאוד זמן, שתנועותיו איטיות ומסורבלות. הם עלולים לחוות התנגדות ליוזמות שלהם לפעילויות ומשחקים אחר- הצהריים, ליציאה לטיולים ובכלל כל תזוזה ממקום למקום מאוד מעייפת אותו, הוא לא כל-כך אוהב להשתתף בהן מבחינתו עדיף ספה או מיטה. הם עלולים לראות את הילד שלהם כמסוגר, מכונס בתוך עצמו, שקט ולא חברותי, "מנומנם" או מרחף בדרך- כלל.

כל אלה הן דוגמאות להתנהגויות שיכולות להיות מתסכלות, מעיקות, מתישות ומעמיסות על מערכות היחסים בין ילדים להורים.

מה זה אומר להיות הורה לילד עם רגישות בויסות החושי?

כי להיות הורה לילד עם רגישות כלשהי בויסות החושי זה 'מה במשבצת' למתקדמים.

בדופן אחת הילד שלכם עם רגישות כלשהי בויסות החושי ועם הרצונות שבאים לידי ביטוי גם כרגשות,

בדופן השניה- אתם – בני האדם שאתם, ההורה שאתם (יחד ובנפרד) והמבט על המרחב המשפחתי שלכם.

יש כאן הרבה משתנים לקחת בחשבון ולהתייחס אליהם בהרבה מאוד סיטואציות יום-יומיות קטנות וגדולות, קבועות ומשתנות. זאת יכולה להיות חוויה מאוד מתישה ומכבידה שעוברת למרחב היחסים בינכם. לכן אחד הדברים שיכולים מאוד להקל על הורים בהתנהלות מול ועם הילד שלהם זאת ההכרה בצרכים שלך כהורה ובכך שבנפרד גם לילד שלך יש את הצרכים שלו. ברגע שהורה מבין שיש כאן שני בני אדם שהצרכים שמתעוררים בהם שווים בערכם גם אם הם עצמם לא שווים בגילם, הוא מכיר ברגישות בויסות החושי ונותן לה מקום, מכיר בכך שיש כאן מכלול של רצונות, צרכים, בקשות גם להורה, גם לילד, גם למשפחה.

זה העניין כאן- הכרה שמאפשרת גמישות (במקום ויתור ופשרה)

להיות הורה שמכיר ברגישות בויסות החושי של הילד שלו- מה זה נותן  לך?

קשר

כשהורה מכיר ברגישות בויסות החושי של הילד ויודע איך הוא בא לידי ביטוי (אצל כל אחד ואחת זה אחרת) כבר יש לכם, כהורים שמנווטים את הסיטואציה, עוד מידע ואפשרויות להוביל אתכם החוצה מהקושי הזה בדרך שמתייחסת לגם וגם. גם התייחסות למה שחשוב לך כהורה וגם התייחסות לרגישות שלו בויסות החושי ולמה שחשוב לו. ההסכמה לראות בילד שלך אדם בפני עצמו תחזק ותעמיק את הקשר בינכם (ולא להיפך) הורה שמסכים לראות את הגם וגם ויוצר מרחב של גמישות מאפשר לעצמו לבנות ולשמור על היחסים קרובים עם הילד שלו (במקום "משיכות חבל"= מאבקים, ריבים, ויכוחים בהן רק צד אחד מנצח)

תקשורת טובה

כשהורה מכיר בקושי בויסות החושי של הילד ויודע איך ובאילו סיטואציות הוא בא לידי ביטוי וגם רוצה לשמור על יחסים קרובים עם הילד שלו. כשאתם מדברים את מה שחשוב לכם ויודעים איך לדבר את זה עם הילד שלכם כבר תוכל להיות שם תנועה מייטיבה של גמישות במקום ויתור ופשרה (שמשאירות תחושה של אילוץ וכיווץ) ויוכל להימצא פתרון יצירתי שמתייחס לשני הצדדים.

יחד מהנה

כשהורה  מכיר בקושי בויסות החושי של הילד ויודע איך ומתי הוא יכול לבוא ביטוי- יש לך את הנתונים של הדופן של הילד שלך ב"לוח המשחק" כשאתה יודע מה חשוב לך כשקורית סיטואציה כזאת שחוזרת על עצמה- יש לך את הנתונים של הדופן שלך ב"לוח המשחק". מכאן הדרך למציאת נקודת החיבור בינכם יכולה להיות פשוטה וקלה, והפיתרון (היצירתי) לסיטואציה יכול להיות משחקי, שמח, מהנה, כייפי ויוצר יחד וקירבה.

הקלה

כשהורה מכיר בקושי בויסות החושי של הילד שלו זאת יכולה להיות חוויה מאוד מכבידה ומעייפת כי יש הרבה דברים להתייחס אליהם, לפעמים הם גם מאוד ספציפיים. ההבנה, ההכרה והמודעות יכולות להיות גם מקלות הן מייצרות בהירות ביחס להתמודדות, הבהירות הזאת מאפשרת בחירה איך תרצו להיות שם עם ומול הילד שלכם? איזו אוירה תרצו ליצור בבית שלכם גם כשלילד שלכם יש רגישות כלשהי בויסות החושי? זאת יכולה להיות גם אוירה משחקית, יצירתית, מהנה ופשוטה.

ולסיכום- מודעות וגמישות, מודעות וגמישות

כשהפתרונות לויכוחים וריבים עם הילדים נמצאים במרחב של או-או זה מקשה גם עליכם כהורים וגם עליהם. זה מצמצם, מכווץ, מייצר חוסר נוחות גופנית שמקצינה את ההתנהגות של הילד ומייצר מצוקה רגשית. כשהפתרונות באים ממרחב של גם וגם זה מאפשר לכם כהורים יותר רוגע ושקט נפשי. כי בסופו של דבר אנחנו בני אדם ופעם יש לנו יותר פניות וסבלנות ופעם פחות. בתוך כל זה חשוב לדעת ולזכור זה לא חייב להיות מתיש, מתסכל או מאבקי, ההבנה וההכרה העמוקה שלכם כהורים לילדים עם הרגישות בויסות החושי מייצרת הזדמנויות ליצירת קירבה ויחסים טובים איתם בדרכים חדשות ויצירתיות שאולי לא הייתם חושבים עליהן אם לא היתה לילד שלך רגישות בויסות החושי.