מחופש גדול או תקופת חגים חזרה לבית הספר ולגן, מסוף שבוע לתחילת שבוע – חזרה לשגרה היא מעבר מורגש מאוד אצל ילדים. המעבר הזה משפיע ישירות על ההתנהגות שלהם, על האווירה בבית ועל היחסים שלנו איתם.
במאמר הזה נבין למה ילדים חווים את החזרה לשגרה בעוצמה גבוהה כל כך,
נכיר את השלבים הנפשיים של מעבר השגרה,
ונגלה איך לבנות עבורם (ועבורנו) גשר מיטיב – דרך מתן מקום לרגשות, תיווך של מה שעומד לקרות, וצעדים קטנים שמפחיתים את חוסר הוודאות.
זה קורה אחרי חופשות ארוכות, אחרי רצף חגים, וגם בסיטואציות אישיות שבהן רצף השנה נקטע. אלו תקופות עמוסות רגשית, שעולות בהן תחושות שונות: מהתרגשות לקראת המפגש המחודש עם החברים והצוות, ועד חששות ושאלות שמנקרות מבפנים – איך יהיה בבוקר? עם מי אשחק? ליד מי אשב בכיתה?
למה ילדים מרגישים את החזרה לשגרה בעוצמה גבוהה יותר?
אנחנו המבוגרים, מתוך ניסיון החיים שלנו, הרבה פעמים מחכים לחזרה לשגרה. הסדר שבה מביא איתו שקט: הוא מווסת את הזמן בין הבית לעבודה, ומאפשר לנו לחלק קשב להיבטים נוספים בחיים שנותנים אוויר לנשימה. עבור חלקנו, אגב, גם החזרה לשגרה יכולה להרגיש מכווצת כי נגמר החופש וזמן האיכות המשפחתי.
אבל לילדים אין עדיין את ניסיון החיים ומרחק הזמן שיש לנו.
תפיסת הזמן של המחזוריות השנתית מתפתחת רק בגילאים מאוחרים יותר.
לכן, כל מעבר מורגש אצלם בעוצמות גבוהות הרבה יותר – בפרט אחרי תקופה ארוכה מחוץ לשגרה כמו חופשת הקיץ או החגים.
בזמן שאנחנו כמבוגרים כבר יכולים לראות את החג הבא או את החופשה הבאה בלוח השנה, הילדים (בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי) רואים לכל היותר את הימים הקרובים או את השבוע הקרוב. כל מעבר עלול להיתפס אצלם כמשהו מפחיד, מלחיץ ולא מוכר.
מה אנחנו יכולים לעשות? בונים גשר למעבר מיטיב
התפקיד שלנו כהורים הוא לא לבטל את הקושי, אלא לבנות עבורם גשר שמאפשר נוכחות לצד הקושי. הנה הצעדים המרכזיים לעשות זאת:
עושים מקום לרגשות והתחושות
ילדים, גם בגילאים צעירים, מרגישים מגוון רחב של רגשות בתוכם. כשאנחנו מדברים איתם על מה שעובר עליהם, אנחנו עוזרים להם לחבר בין התחושה הפיזית בגוף ובצב לבין השם של הרגש. אנחנו מלמדים אותם שמותר להרגיש הכל – גם עצב, פחד, כאב, עלבון או חשש.
כשאנחנו נמנעים מלדבר על הרגשות הלא-נוחים, הרגשות האלה לא נעלמים. הם פשוט נשארים מושתקים ומוחבאים בפנים. ללא כוונה רעה, הימנעות משיחה מעבירה לילד מסר שרגשות כמו פחד או עצב הם לא לגיטימיים ואין להם מקום בבית.
איך עושים את זה בפועל?
- מדברת את הרגש פתוח: אפשר לשתף ברגש שעולה בך לקראת החזרה לשגרה, ולשאול אותו איך הוא מרגיש לקראת החזרה לגן או לבית הספר.
- מתחילה מראש: מומלץ להתחיל את השיחה יומיים-שלושה לפני החזרה לשגרה. זה מאפשר לו להתחיל להתכונן באופן טבעי.
- שואלת שאלות מכוונות באמפתיה: בהתאם לתשובות שלו ולגיל, אפשר להמשיך לשאול:" את חוששת שלא תצליחי לשבת לאורך כל השיעור?", "אתה דואג שלא תמצא עם מי לשחק?", "אתה עצוב כי נגמר החופש?"
- לקבל ללא שיפוטיות: מותר לילד שלך (וגם לך) להרגיש כל רגש. להסכים לקבל את התשובות שלו, ולהכיל ככל הניתן התנהגויות של אי-שקט או עצבנות.
(הערה חשובה: בסיטואציות של אלימות, קוטעים את ההתנהגות מהר ובקצרה, ובהמשך משוחחים על כך באמפתיה) ההתנהגויות המאתגרות האלה מופיעות משום שהילד עדיין לא יודע לחבר בעצמו בין האירוע (החזרה לשגרה), לבין התחושות בגוף (המתח והלחץ) והרגשות שמציפים אותו
לתווך להם את מה שהולך לקרות
לקראת סיום השיחה (שיכולה להתקיים במקטעים קצרים לאורך יום או יומיים), או ביום שלפני החזרה לשגרה -שתפי אותו בכמה שיותר פרטים ברורים לגבי סדר היום:
- מה יהיה סדר היום בבוקר?
- את מי הוא יפגוש?
- מתי תעירי אותו ומתי תצאו מהבית?
- איך תיראה הכניסה לגן או לבית הספר? כמה זמן תישארי איתו?
- מתי תהיה הפרידה ומה יקרה מיד אחריה?
- מתי תבואי לאסוף אותו ומה תעשו אחר הצהריים?
תשובות מפורטות לשאלות האלה מייצרות עבור הילד (ועבורך) אחיזה במציאות, בהירות וודאות. הבהירות הזו מרגיעה את המערכת, מורידה את עוצמת החששות ומווסתת את ההתנהגות בהתאם.
איך מתמודדים עם חוסר וודאות? (צעד אחר צעד)
חוסר וודאות מאפיין את "שלב השהייה" – השלב השני בכל מעבר רגשי. כשהשלב הזה נחווה כמאיים, הוא עלול להביא איתו חוסר סבלנות, סף תסכול נמוך, דריכות וקשיים בהקשבה.
כשזיהית שחוסר הוודאות מנהל את העניינים, הנה מה שאפשר לעשות:
להאט את הקצב ולהסתכל רק עד הרגע הבא.
במקום לתכנן ימים קדימה, עוברים לעבוד ב"ביסים קטנים" שיותר קלים לעיכול:
- לתכנן רק את הצעד הקרוב ביותר.
- לעשות פעולה קטנה ומקרקעת: להניח את כפות הרגליים על האדמה, לתת חיבוק, או לספור יחד שניות של שאיפה ונשיפה.
ההתבוננות "עד הרגע הבא" מצמצמת את העומס המחשבתי. היא מייצרת מרחב של רכות וחמלה- קודם אצלך, ודרכך היא עוברת אל הילד. החמלה הזו היא בדיוק מה שמאפשר לשחרר את התכנונים הקדימה, ולעבור את היום צעד אחר צעד, בקצב שלכם.