התארגנות בוקר רגועה ונעימה עם הילדים: יש דבר כזה?

הבוקר הוא מעבר חד בין מנוחה לעֵרוּת, בין רפיון הגוף והרוגע של השינה לבין הפעלת הגוף מחדש ויציאה אל העולם. באופן טבעי, זהו אחד הזמנים המתוחים ביותר ביום.

במאמר הזה נבין למה התארגנות הבוקר מציפה כל כך הרבה עצבים ומתח,

נכיר את ארבעת השלבים הנפשיים של מעבר הבוקר,

ונגלה איך לקיים "שיחה מחוץ לסיטואציה" שתאפשר לכם למצוא פתרונות יצירתיים, לשמור על היחסים ולהתחיל את היום בטוב.

כמה פעמים כבר הערת אותו והוא עדיין במיטה? עוד עשרים דקות צריך לצאת מהבית והוא עוד לא לבוש, עוד לא צחצח שיניים, עוד לא נעל נעליים, עוד לא…

ואז, כשהוא כבר מאורגן ליציאה – לרוב אחרי צעקות ואיומים – הוא נזכר: רק לקחת את הצעצוע הזה לדרך, רק לקחת עוגייה, רק לסיים את השוקו, רק להחליף חולצה ברגע האחרון…

עוד בקושי התעוררנו, עוד לא התחיל היום, וכבר הבית מלא בריבים, מאבקים, משאים- ומתנים.

למה כל העצבים האלה על הבוקר?

את נקרעת בין הרצון בבוקר זורם ורגוע ופרידה קלה בשער, לבין המחויבות שלך לעמוד בזמנים ולהגיע לעבודה.

הקונפליקט הפנימי הזה – לאיזה רצון להקשיב? – משפיע ישירות על האווירה בבית ועל היחסים עם הילדים. הוא מייצר מתח וכיווץ שמורגש כמעט בכל שריר בגוף, ובעיקר המון עצבים.

סדר היום עם הילדים מלא במעברים בלתי פוסקים: מהקימה בבוקר, דרך ההתארגנות והיציאה מהבית, דרך המעברים בגן ובבית הספר, ועד ההתארגנות של סוף היום ברצף של ארוחת ערב, מקלחת, השכבה והרדמה.

זה יכול להרגיש שהריבים והמאבקים האלה אורבים בכל פינה של היום. זה מתיש, מעצבן ומתסכל מאוד. ומתחת לכל העצבים – זה בעיקר עצוב וכואב, כי המתח הזה מחלחל ליחסים עם הילדים ונאסף שם. והבוקר? הוא מעבר חריף במיוחד: מעבר משקט של לילה לרעש של גן או בית ספר, ממנוחה למקצב מהיר, וממרחב פרטי ועוטף לעולם עמוס באנשים, גירויים וצלילים

ארבעת השלבים של מעבר הבוקר

  כמו בכל מעבר רגשי בחיינו, גם בהתעוררות ובמעבר של התארגנות הבוקר מתקיימים ארבעה שלבים נפשיים:

  1. פרידה: פרידה מהלילה, מהשקט, מהחמימות והנעימות שבמיטה ובשינה.
  2. שהייה: התעוררות אל היום החדש (איזה יום היום? מה קורה עכשיו?).
  3. מפגש: התארגנות ליציאה והמפגש המחודש עם בני הבית ואח"כ החברים בגן- בבוקר חדש.
  4. הכרות: התמקמות מחדש (איך אני מרגיש היום? מי חבר שלי היום?).

ילדים שחווים קושי במעברים – ובפרט ילדים עם רגישות חושית גבוהה- זקוקים להדרגתיות. הם זקוקים ל"גשר" שימתן עבורם את חווית המעבר החד הזה של הבוקר.

ההבנה הזו כשלעצמה מאפשרת לנו להתבונן ולהתכונן אחרת לגמרי על הזמן של הבוקר. השינוי בהסתכלות משפיע במעגלים מתרחבים על האווירה בבית, על המשך היום של כולכם, ובעיקר על היחסים עם הילדים.

איך להקל על התארגנות הבוקר?

כדי ליצור שינוי אמיתי בהתארגנות הבוקר, המפתח הוא שיחה מחוץ לסיטואציה.

זוהי שיחה שמתקיימת במרחק זמן מהאירוע המתוח- למשל בשעות אחר הצהריים או הערב- ברגע שבו גם את וגם הילד פנויים, רגועים ומגיעים מתוך רצון ונכונות להקשיב.

הנה השלבים לניהול השיחה:

~ הגדרת האירוע:

למשל: "אני רוצה שנדבר על ההתארגנויות בבקרים ועל היציאה מהבית".

~ הקשבה ואמפתיה – לתת לילד אפשרות לשתף את מה שקורה לו:

אפשר לשאול: "קשה לך לקום בבוקר?" "אתה לא אוהב להתעורר מוקדם?"  

להמשיך לשאול גם מתוך התשובות שעלו. למשל, אם הוא משתף שקשה לו לקום ולצאת מהמיטה, לשאול אותו: "כיף לך להישאר במיטה ולהתכרבל?"

אם יענה כן, כדאי לתת לזה לגיטימציה ולהיות שם באמפתיה – ממקום שמכיר בקושי לצאת מהמיטה והשמיכה בבוקר ובפרט בחורף כשקר (אולי גם אתם חוויתם את זה בעבר?). זה קודם כל מראה לילד שלכם שאתם יודעים על מה הוא מדבר ואתם מבינים אותו ויודעים איך זה מרגיש, ושבסך הכל זה טבעי ונורמלי. , ושאין כאן "בעיה" אלא רצון טבעי להישאר עטוף ומוגן כמו שהוא מרגיש במיטה, או פשוט צורך בהקשבה למקצב ההתעוררות האישי שלו. ההקשבה הזו יכולה לעזור לכם בהמשך במציאת הפתרונות.

~ שיתוף הורי מקרב – לשתף אותו מה קורה לך:

אחרי ששיתף במה חשוב לו ומה היה רוצה ביחס לזמן הזה בבוקר של ההתעוררות וההתארגנות, אפשר לבדוק איתו האם הוא פנוי לשמוע: "אפשר לשתף אותך במה שקורה לי בבוקר?"

כשהוא מסכים, משתפים אותו בקונפליקט ההורי בטון ענייני, מותאם לגילו ולאישיותו: "מצד אחד, מאוד חשוב לי לשמור על אווירה נעימה, רגועה ושמחה בבית כשאנחנו מתעוררים. מצד שני,   חשוב לי מאוד להגיע לעבודה בזמן ולעמוד באחריות שלי."

~ פתרון משותף ויצירתי:

מזמינים את הילד לחשוב יחד על פתרון שיענה גם על הצורך שלו וגם על הצורך שלכם, תוך שמירה על אווירה נינוחה.

  • דוגמה לפיתרון סביב צורך בהתכרבלות:

אם הילד אוהב לקום לאט ולהישאר במיטה, אפשר להעיר אותו מעט מוקדם יותר ולתת לו את זמן ההתעוררות הזה. אם הוא אוהב להתכרבל, אפשר להציע לו לעבור מהשמיכה העבה של הלילה לשמיכה נעימה, קלה ועוטפת – ולהתלבש כשהוא עדיין עטוף בה.

  • דוגמה לפתרון דרך משחק:

משחק הוא השפה הטבעית של ילדים. כשהבת שלי הייתה קטנה ולא היה לה חשק לקום בבוקר, הייתי לוקחת את הבגדים שהכנו בערב הקודם ומחביאה אותם במקומות שונים בחדר.

שיחקנו יחד "חם-קר" על חלקי הלבוש: החולצה, המכנסיים, הגרביים. אחרי שהיא מצאה אותם מתוך צחוק והנאה מזמן איכות משותף על הבוקר – המענה על הרצון שלה בקרבה ובמשחק איפשר לה להתלבש בקלות ובכיף.

לשנות את הבקרים שלנו לוקח קצת זמן ותרגול, ברגע שמוצאים יחד פתרונות שמתאימים גם לך וגם לילד- העומס והמתח יורדים, ואפשר באמת להתחיל את היום באווירה רגועה.