קיץ הוא עונת השמש, החום והכיף בחוץ. עבור ילדים רבים, זו התקופה המושלמת לשחק, לטייל ללכת לים ולברכה ולגלות את העולם סביבם, במקרה של ילדים מחפשי תחושה בחוש הראייה, מדובר על 'עלייה וקוץ בה'.
מחפשי תחושה- הילדים שאוהבים ויוצרים לעצמם גירויים חזקים בחוש הראיה
ילדים מחפשי תחושה זקוקים לגירויים חושיים חזקים יותר מהאדם הממוצע כדי להרגיש ערניים ומתפקדים. הם עשויים לחפש תחושות חזקות כמו רעשים חזקים, מגע עמוק, תנועה מהירה או טעימות חריפות. הם עלולים להתקשות להתרכז בסביבה שקטה, או שהם ירגישו צורך מתמיד להיות בתנועה וכן לחפש ריגושים ופעילויות אקסטרים.
הצורך שלהם בגרויים חזקים עלול להביא אותם להתמודד עם אתגרים רבים בחיי היום- יום בכלל ההיבטים- חברתי, רגשי, פיזי וקוגנטיבי. יחד עם זאת רבים מהם ילדים יצירתיים, אינטליגנטיים ובעלי אנרגיה רבה. עם הגישה והתמיכה הנכונות, הם יכולים ללמוד לנהל את הצורך שלהם בגירויים חושיים חזקים בצורה בריאה בתוך מרחב החיים שלהם.
בהתאמה מחפשי תחושה בחוש הראיה הם ילדים שזקוקים לגירויים חזקים יותר מהאדם הממוצע כדי להרגיש ערניים ומתפקדים, הם עשויים לחפש אור בוהק, צבעים עזים ותנועה רבה. יחד עם זאת כאשר הגירוי עבר את המידה שלהם וחזק להם מידי הם יחוו את הכאב בעוצמות גבוהות ובנוסף פעמים רבות סף התסכול שלהם הנמוך והם עלולים להתקשות באיפוק אז נראה תגובות פתאומיות וחזקות כמו: בכי קולני, תנועות גוף גדולות, התפרצות וכדומה.
כמה עובדות על חוש הראייה והעיניים
*הידעת,
- 80 אחוז מן המידע שאנו קולטים מגיע דרך העיניים.
- כמעט 67 אחוז מפעילות המוח מוקדשת לראות כאשר העיניים פקוחות.
- 55 אחוז מהתקשורת האנושית מבוססת על ראיית הבעות פניו ותנועות גופו של הדובר.
- גם בימינו 75-90 אחוז מהלימוד בכיתה מבוסס על הראות.
- חוש הראייה מתפתח גם בעזרת החוש הוסטיבולרי (חוש שיווי משקל) והחוש של המגע העמוק (פרופריוספטיבי)
ראות היא ההבנה של מה שאנחנו רואים, היא במייטבה כאשר החושים שלנו משתלבים, בשונה מהראייה הראות אינה מולדת ומתפתחת עם ההתפתחות והגדילה של הילד.
מתי חיפוש תחושה בחוש הראייה יכול ליצור קושי?
כאמור ילדים מחפשי תחושה הם ילדים שזקוקים לגרויים חזקים ובכללם גם גרויים חזקים בחוש הראייה אך ישנו קו דק וקטן מאוד שמפריד בין הצורך שלהם בגרוי חזק לרגע שהוא כבר יותר מידי בשבילם, אז הם יגיבו תגובה רגשית חזקה.
להיות ליד ילד מחפש תחושה בחוש הראייה שבכל רגע פתאום עלול להתפרץ, מייצר לסביבה שלו חוויה של דריכות והרבה מאמץ רגשי ולפעמים גם פיזי. זה יכול להעלות הרבה מתח ולחץ פנימי וגם בין ההורה לילד.
לא פעם כשנמצאים בסביבתם של ילדים מחפשי תחושה בכלל ובחוש הראייה בפרט זה יכול להיות מאוד מבלבל:
- מצד אחד יחפשו אור בוהק כמו אור השמש החזק בקיץ ומצד שני הוא יכול להיות מאוד מעייף ומסנוור עבורם אז הם עשויים לחוש צורך להסתיר את עיניהם, הם עלולים להימנע מפעילויות בחוץ בשעות השמש החזקות ביותר, או אפילו לסבול מכאבי ראש וזאת על-אף שרגע קודם השתוללו בחוץ ללא הגנה על העיניים- כובע או משקפי שמש ולא חשו שום כאב או קושי.
- מצד אחד הם יכולים להימשך לצבעים עזיםכמו אדום, צהוב וכתום בוהקים, ומצד שני ריבוי צבעים בוהקים יכול גם להקשות על הריכוז והרוגע שלהם מה שעלול להשפיע על מעקב אחר משימות וסדר פעולות במטלות השונות.
- מצד אחד הם ייהנו מאוד מתעתועי ראייה שונים כמשחק וכאלה שמגיעים מתוך תנועה ופעילות גופנית תדירה, המתאפשרת יותר בקיץ מצד שני כאשר תעתועי הראייה חזקים או קשים להם מידי בעיניים הם עלולים לחוות סחרחורת, בחילות והצטברות של מתח ועצבים בשרירים בעוצמות חזקות יותר מהילד שיושב לידם בכיתה ולכן גם התגובות יהיו קולניות ועוצמתיות יותר.
מה אפשר לעשות ואיך אפשר לעזור לילדים מחפשי תחושה בחוש הראייה, בפרט בקיץ כשהשמש חזקה כל- כך?
כדי להוריד את תדירות ועוצמת התגובה כתוצאה מגירויי חזק מידי יש כמה דברים שאפשר לעשות:
קודם כל להכיר ולהבין שיכול להיות שהגירויי החזק מידיי הוא הסיבה לתגובות הרגשיות החזקות של הילד שלכם. יאפשר לכם להיות יותר סבלניים ורגועים מול התגובות החזקות שלו.
לתת מענה לצורך החושי– ליזום פעילויות בחוץ בשמש, באור חזק בבית (ילדים מחפשי תחושה בחוש הראיה יכולים להנות מאור פלורוסנט) חידות של תעתועי ראיה, יצירה בצבעים חזקים.
לשוחח עם הילד (בהתאם לגיל ולאישיות) להסביר לו מה קורה לו "אתה אוהב להסתכל על אורות חזקים וזה נעים לך ואחרי כמה זמן/ דקות זה כבר כואב לך בגלל זה אתה בוכה/ עצבני/ כועס מאוד"
לשאול אותו– מה כייף לו בהסתכלות על אורות חזקים? ומתי זה כבר לא כייף? ללמד אותו שממש בהתחלה כשמרגיש שזה לא כייף לו שיפסיק. שזה בעצם ללמד אותו להכיר את עצמו כך הוא גם יוכל לשים לב לזה גם בעתיד.
כשאתם בחוץ– לקחת איתכם כובע ומשקפי שמש לרגע שזה כבר יהיה לו יותר מידי וגם מים שתמיד עוזרים להירגע ולסדר נשימה.
כשאתם בבית– ברגע שזה יותר מידי לכבות מסך, אפשר גם לעמעם אורות (יותר אורות "חמים" מאורות "קרים") לסגור קצת תריסים אם נכנס הרבה אור מבחוץ, לעצום עיניים זה עוצר לרגע כניסת גרויים דרך העיניים ומאפשר הרגעות.
כאשר תדירות ועוצמת התגובות תתמתן גם הדריכות והמתח שבמרחב היחסים בינך לבין הילד שלך תפחת, זה יאפשר לכם חוויות ורגעים אחרים ונוספים בתוך הקשר, חוויות ורגעים שיאפשרו חיבור ותקשורת טובה בינכם מתוך הכרות והתייחסות לחיפוש התחושה בחוש הראייה.
*העובדות נלקחו מתוך הספר "הילד הלא מתואם" מאת קרול סטוק קרנוביץ'