מה זה אומר יותר רגישות בויסות החושי ותגובתיות חזקה?
ילדים עם יותר רגישות בויסות החושי חווים את הגרויים השונים בעוצמה חזקה, המערכת שלהם מוצפת מהגירוי וכתוצאה הם יכולים להגיב בתגובות חזקות. לא פעם הם נשפטים כ"היסטריים", פעמים רבות נראה הרתעות או הימנעות מהתנסות כלשהי- חושית או חברתית כדי לא לחוש את הגירויי שמגיע מהחוץ ובכך להגן על עצמם, מה שעלול להראות כחוסר שיתוף פעולה.
לילדים עם יותר רגישות ותגובתיות חזקה יכולים להיות קשיים במעברים ושינויים בלתי צפויים, הם יכולים להיחשב "כפייתיים" או "פרפקציוניסטים"
מכיוון שהם מרגישים את הגירויי החושי בחוזקה והמערכת המווסתת שלהם בהצפה הם עלולים לחוש בחילה, דופק מואץ, עצבנות, סחרחורת, הזעה, הקאה, התפרצויות זעם בעת החשיפה לגרוי או אחריו.
איך יותר רגישות בויסות החושי באה לידי ביטוי?
צרכים והתנהגויות אופייניות ע"פ החושים השונים:
*מובאות כאן דוגמאות שכיחות
חוש הראיה- צורך באור מעומעם/ "חם"
- העיניים מתעייפות מהר מקריאה
- מוסחות על-ידי תנועה בטווח שדה הראיה
- העדפה לקריאה וכתיבה שחור על גבי לבן- מאמץ פחות את העיניים.
חוש השמיעה- זקוקים למקום שקט כדי לווסת
- הימנעות מקולות ורעשים חזקים
- כיסוי האוזניים למשמע קולות חזקים
- מוסחות מקולות חזקים ו/או לא נעימים
- במקומות רועשים מצטבר מתח בשרירים שעלול להתפרק בהתפרצויות זעם.
- לפעמים יברור את המזון שאוכל או שנאכל סביבו בשל הרעשים/ הקולות שנשמעים בעת האכילה.
חוש הריח- צורך במקום מאוורר ללא ריחות חזקים
- הימנעות מריחות חזקים
- קושי או שינוי התנהגותי בקרבת ריחות חזקים
- ריחות חזקים עלולים לעורר תגובות כגון: בחילה, סחרחורת, הזעה, הקאה, דופק מואץ, התפרצויות זעם ועוד.
חוש הטעם- צורך בטעמים עדינים
- הימנעות מטעמים חזקים
- עלולות להתעורר תגובות גופניות לטעמים לא רצויים כמו צמרמורת, בחילה, הזעה, חוסר נוחות גופנית
חוש המישוש- צורך במגע עמוק ועוטף
- הרתעות ממגע לא צפוי
- הימנעות ממגע עם חומרים כמו דשא, חול, מים וחומרי יצירה שונים
- רגישות לתפרים בגרביים, גומי בתחתונים ובמכנסיים והפתקית בחולצה
- רגישות לסוגי בד שונים
- מוטרד/ עלול להירתע מאמבטיות וקינוח אף
- הימנעות מקרבה לאחרים- צורך במרחב מחיה.
- מפריד בין מאכלים ובורר מאכלים
- רגישות לטמפרטורה של האוכל.
חוש המגע העמוק- צורך במגע עמוק מלא
- הימנעות מתנועה ופעילות גופנית- כיווץ ומתיחת שרירים, קפיצה, דילוג, ריצה, זחילה, ריקוד וגלגול.
- הימנעות מגזירת ציפורניים, רופא שיניים, תספורת
- קושי להרכיב משקפיים, צחצוח שיניים, לשבת על כיסאות נוקשים
- יכול להיכנס לאי- נוחות, נוקשות, מתח גופני וחרדה מקבלת מגע: חיבוק חזק, הנעת הגפיים ע"י אדם אחר.
החוש הוסטיבולרי- שיווי משקל- צורך בקרקע יציבה
- פחד והימנעות מתנועה ופעילויות בתנועה- נדנדה, ריצה, קפיצה, ניתוק כפות רגליים מהקרקע, רכיבה על אופניים
- עלולה להתעורר תחושה של חוסר ביטחון בשינוי מנח גוף
- חוסר נוחות ומוטרדות בזמן נסיעה, בפרט נסיעה לאחור
- העדפה לישיבה, הישענות והגנה על הגוף
מה אפשר לעשות כדי להקל על ההתמודדות עם יותר רגישות בויסות החושי?
איך להקל על החוויה של הילד.ה וההתמודדות שלכם?
ילדים אלה זקוקים לגרויים בעוצמות נמוכות ככל שניתן ליצור התאמה לרגישויות השונות: אוורור החדר מריחות, אורות חמים/ צהובים, גרביים ללא תפרים, מספרי ציפורניים עם קצוות מעוגלים, בגדים מבדים רכים, כמו-כן שימוש באביזרים שעוזרים לויסות לדוגמה: משקפי שמש, אוזניות מבודדות רעש וכד' כל אלה ועוד יכולים למתן את החוויה החשופה של הילד.ה במרחב ולהפחית את עוצמת ותדירות התגובות.