על התיווך: איך להכין את הילדים לשינויים צפויים ולא צפויים?

מה ההבדל בין "ליידע" על שינוי לבין "לתווך" אותו? מבט רגיש על השלב הראשון שמתחיל בך, ואיך מייצרים מרחב בטוח ששומר על הקשר

מה תמצאי במאמר הזה?

  • ליידע מול לתווך: מה בעצם ההבדל בין הודעה יבשה על שינוי לבין תיווך רגשי אמיתי?
  • השלב הראשון – שמתחיל בך: למה חשוב לעצור, לשים לב לרגשות ולמשפטים האוטומטיים שלנו כשהתוכניות משתנות?
  • השלב השני – לשתף את הילד: איך מביאים את המידע בלב פתוח ובנוכחות מרגיעה?
  • המתנה לקשר: מה תיווך מקרב מעניק לביטחון העצמי של הילד וליחסים בבית?

מה ההבדל בין ליידע לבין לתווך?

הרבה הורים ואנשי חינוך מכירות את המושג "תיווך" אבל מה בעצם ההבדל בין לתווך לילד שלך שינוי כלשהו, לבין פשוט ליידע אותו?

נניח שתכננתם ללכת לגן המשחקים אחרי הצהריים, אבל כשהשעה הגיעה – מזג האוויר לא מאפשר זאת. התוכניות משתנות, ונשארים בבית או נוסעים לסבתא.

  • ליידע בשינוי- זה פשוט להעביר את המסר הטכני: "היינו אמורים לצאת לגן משחקים, אבל חם מדי וזה לא מתאפשר".  יידוּע מתחיל ומסתיים בהעברת מידע, לרוב בדרך אגב, והוא מתעלם מההיבט הרגשי – זה שנוגע בך ובילד שלך.
  • לתווך– לעומת זאת, תיווך הוא יצירת חיבור, מפגש בין המציאות הסובבת: אנשים, ילדים, אירועים, ומצבים לבין ההשפעה שלהם על הילד שלך. ויכול גם להתקיים בין אדם לעצמו. תיווך הוא תהליך עמוק שלא רק מעביר מידע, אלא נותן מקום למפגש הרגשי של שניכם עם המציאות החדשה.

השלב הראשון: התיווך שמתחיל בך

התיווך האמיתי לא מתחיל מול הילד-  הוא מתחיל בך כאימא.

ברגע שאת מבינה שהתוכניות השתנו, שווה לעצור לרגע ולשאול את עצמך: מה קורה לי עכשיו כשהתוכניות השתנו? איזה רגשות עולים בי? מה המשפטים האוטומטיים שרצים לי בראש במצב הזה? למה אני זקוקה עכשיו?

אין רגש נכון או לא נכון. עצירה של שתי דקות כדי לתת מקום לכל רגש. ההפסקה הקטנה הזו מאפשרת לך לבחור: איזה מסר אני רוצה שיעבור אליו? באיזו נוכחות אני רוצה להיות כשאני מתווכת לו את השינוי? בין אם זו החלפת תוכניות אחר-הצהריים, מעבר דירה, גננת חדשה או כל שינוי אחר בחיים.

חשוב להבין שהאופן שבו את מתווכת- המילים והמשפטים שלך-הם אלה שייצרו אצל הילד שלך את ההבנות על עצמו, על מצבים ואנשים שונים ועל העולם סביבו. לכן כדי לקחת רגע לבחור מה להגיד ואיך.

התשובות שלך לשאלות האלה, יעצבו את השלב השני של התיווך.

השלב השני: לשתף את הילד בלב פתוח

אחרי שנתת מקום לרגשות שלך, מגיע השלב שבו הילד פוגש את המידע – הפעם ממקום של נוכחות, קשב והתחשבות בתגובה הרגשית שלו.

זה יכול להישמע כך:

"שמתי לב שמאוד חם בחוץ היום, והמשחקים בגן שעשועים לוהטים ואי אפשר לטפס עליהם בכיף. אז נשנה תוכניות ונשחק אצלנו בבית במזגן, או ניסע לבית של חברים. איך זה נשמע לך?"

האופן שבו את נוכחת ברגע הזה הוא בעל השפעה עצומה על התגובה שלו ועל האווירה בבית.

מה התיווך נותן לקשר שלכם?

כשאת באה לספר לילד על שינוי ממקום של רגוע ושליו בתוכך- כזה שלוקח בחשבון את ההשפעה הרגשית עליו -את משדרת לו שאת מוכנה להכיל כל רגש שיעלה (כן, גם כעס, תסכול או אכזבה)

הנוכחות הזו מייצרת עבורו חוויית מוגנות עמוקה:

  • הוא יודע שמותר לו להרגיש ולהביע את כל רגשותיו בלי חשש מביקורת, שיפוט או אשמה.
  • הוא מרגיש שיש לו מקום בלב שלך, בדיוק כמו שהוא.
  • הקשר ביניכם מתחזק, והמרחב המשפחתי הופך לבטוח וזורם יותר.

כשילד פוגש אימא שמתווכת לו את העולם מתוך נוכחות רגישה ולב פתוח, הוא לומד להרגיש רצוי ואהוב. זה מחזק את הביטחון העצמי שלו, את הדימוי העצמי שלו, ומעניק לו עוגן פנימי איתו הוא יוצא אל העולם.