מה קורה לילדים עם רגישויות בוויסות החושי בשעת חירום?
ומה אפשר לעשות עם זה?
גם ההורים בשעת חרום- קודם ההורים
רגע לפני הילדים יש אתכם ההורים שנדרשים לקשב רב ערוצי תמיד ובסיטואציה הנוכחית של ריצה למרחבים מוגנים עם ילדים צעירים עוד יותר. זה אולי ישמע מופרך או מופרע ועדיין,
מזמינה אותך לקחת לך רגע לעצמך, (בעיקר כשכבר מרגישים שעוד רגע מתפוצצים)
כמה שאפשרי ורצוי לך: רבע שעה- חצי שעה- שעה- שעתיים כל אחת והרגע שלה (ככל שזה מתואם ומגובה בבן/ בת הזוג, מבוגר אחר שנמצא עם הילד)
לעשות משהו שאתן אוהבות ומרגיע אותך: כתיבה במחברת אישית, מדיטציה, נשימות, ציור או כל פעילות יצירה אחרת, הליכה או ספורט כלשהו (בהתאם להוראות פיקוד העורף)
ויעניק לך זמן שקט לחיבור עם עצמך– לשמוע את המחשבות שלך, את הלב שלך, יאפשר לך 'להוריד הילוך', לנוח קצת ולחזור למקצב הארועים, הבקשות והצרכים שעולים באינטנסיביות מכל כיוון יותר נינוחה ובנחת.
בשלב הראשון זה ישפיע עלייך- על ההרגשה ומצב הרוח שלך ובהמשך גם על הסובבים אותך והאווירה מסביבך, יצמצם תדירות ועוצמות של ריבים, ויכוחים וקונפליקטים במרחבי היחסים השונים (זוגיות, ילדים, עבודה, משפחה מורחבת ועוד)
ילדים עם רגישויות בוויסות החושי בשעת חירום
יותר רגישות בוויסות החושי
ילדים הזקוקים למעט גירויי ובעוצמה נמוכה. יכולים להגיב בתגובות חזקות לגירויים חושיים – הרבה פעמים שופטים אותם כ"היסטריים". הם עלולים מאוד להיבהל מהאזעקות, צפצופים והתרעות בנייד וכמובן מכל בום שנשמע בסביבתם. לילדים עם רגישות גבוהה ותגובתיות חזקה יכולים להיות קשיים במעברים ושנויים בלתי צפויים, כמו לסיים את מה שהם עושים באופן פתאומי ולהיכנס למרחב מוגן. לשמחתנו יש עכשיו התרעות של חצי שעה ועשר דקות לפני האזעקה והן יכולות מאוד לעזור למעבר רגוע, ילדים עם יותר רגישות בוויסות החושי לא מגיבים טוב ללחץ- זה מציף אותם מאוד וכדי לווסת את עצמם הם יגיבו חזק- בחילות, סחרחורות, הקאות, בכי עוצמתי ולפעמים ממושך, צעקות ועד התפרצויות זעם.
מה אפשר לעשות?
- רעשים והצפצופים- אם יש לכם אוזניות מונעות/ מצמצמות רעשים- מומלץ, כבר כשמתחילים להגיד להתארגן.
- עיסוי עמוק בשרירים-כמובן בהסכמתם- מרגיע ומווסת אותם (חשוב שהעיסוי יעשה עם הכף של כף היד ולא האצבעות) מהכתפיים ומטה אל כפות הידיים, ירכיים ומטה אל כפות הרגליים, גב- מלמעלה למטה.
- ככל שניתן והתנאים מאפשרים לישון במרחב המוגן- יקל על התעוררויות ושאר גירויים מציפים וגם על מעברים- אם יש חפץ מעבר לדאוג שיהיה עם הילד.
- ככל שניתן להאט את הקצב, סדר יום מרווח, דיבור בווליום נעים וטון שלוו- כל אלה יכולים להוריד מתח, לחץ ותגובות התנהגותיות נלוות. וגם לתת להם זמן עם עצמם- הם זקוקים לשקט שלהם ככל לאפשרי.
- מידע אמין, רלוונטי ומותאם לגיל ולאישיות הילד שיכול לצמצם חוסר וודאות- כמו למשל שבשבוע הקרוב לא הולכים לגן/ בית הספר, מי יהיה איתם בבית במשך היום, מה תעשו לפני/ אחרי הזום- אם יש וכו'.
פחות רגישות בוויסות החושי
ילדים הזקוקים לגירויים חזקים, נראים לעיתים קרובות פסיביים, מנומנמים ושקטים, כאילו אדישים. יכולה להיות אזעקה והם יישארו בשלהם- משחק, יצירה, מסך וכו', הם לא יקפצו או ייבהלו בהכרח מכל הקולות החזקים וההתרעות המצפצפות בנייד- להיפך זה יכול לעורר אותם כי זה נותן להם מענה לחוש השמיעה ואולי גם לחוש המגע העמוק- נמצא בשרירים.
מה אפשר לעשות?
- בשעות שאפשר להיות בחוץ- לצאת איתם, להניע את הגוף, להוציא אנרגיות- גן משחקים, משחק עם כדור בדשא, אופניים, ריצה או כל פעילות אחרת שאוהבים.
- עיסוי עמוק בשרירים-כמובן בהסכמתם- מרגיע ומווסת אותם (חשוב שהעיסוי יעשה עם הכף של כף היד ולא האצבעות) מהכתפיים ומטה אל כפות הידיים, ירכיים ומטה אל כפות הרגליים, גב- מלמעלה למטה.
- חוש הראיה- קלפים של תעתועי ראיה- שחור לבן, צעצועים מסתובבים- סביבונים למיניהם
- לשים מוסיקה קצבית ולרקוד ביחד- גם כייף משותף, גם מענה לכמה חושים יחד- שמיעה, חוש שיווי משקל, מגע עמוק, ראיה.
חיפוש תחושה בוויסות החושי
ילדים הזקוקים לגירויים חזקים ויוזמים אותם בעצמם ויחד עם זאת כאשר הגירויים חזקים להם מידי יגיבו בחוזקה ובעוצמה– כמו צעקות, בכי, התפרצויות. אלה ילדים שמחפשים באופן אקטיבי גירויים סנסורים, הם עסוקים באופן פעיל בפעילויות אקטיביות, נוטים להיות בתנועה מתמדת, מתנגשים, נתקלים, קופצים, עשויים לאהוב וליהנות ממוזיקה וטלוויזיה בווליום גבוה.
הרבה פעמים קשה להרגיע אותם, הם מביעים רגשות באופן עוצמתי מה שעלול לגרום למבוגרים בסביבתם לראות אותם כאילו הם 'עושים דווקא' או מושכים תשומת לב.
מה אפשר לעשות?
מכיוון שאלו ילדים שמחפשים אקטיבית את הגירויים שלהם אפשר לתת להם לכוון את הפעילות. כמובן בתור המבוגרים בסביבתם התפקיד הוא לאפשר/ לא לאפשר את הבקשות שלהם בהתאם למצב הביטחוני- האם אפשר לצאת החוצה או לא? וגם בהתאם למה שמתאים כרגע בסדר היום שלכם.
להיות ערניים לתגובות שלהם, ככל שהן עוצמתיות לזכור שיכול להיות שהגירוי החושי (ראיה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, מגע עמוק ושיווי משקל) היה חזק מידי. במצב כזה- ובהסכמת הילד- עיטוף שהוא חיבוק במגע מלא שבא מהזרועות וכפות ידיים פתוחות יכול להרגיע ולווסת.